טיולים בקזחסטן

סביבה

קזחסטן, המשתרעת על שטח של 2.7 מיליון קמ"ר, היא המדינה התשיעית בגודלה בעולם ומשתווה לשטחה של מערב אירופה או למחצית משטח ארצות הברית. היא גובלת ברוסיה מצפון, בים הכספי ממערב, בטורקמניסטן, באוזבקיסטן ובקירגיזיסטן מדרום ובסין ממזרח. קזחסטן יבשה ושטוחה בעיקרה, פרט לגבולות האלפיניים בדרום מזרח המדינה ובמזרחה, לאורך הקצה הצפוני של רכס טיאן שאן האדיר. הר חאן טנגרי (Khan Tengri), בגובה 6,995 מ', על הגבול בין קזחסטן לבין קירגיזיסטן, הוא הנקודה הגבוהה ביותר במדינה. אגם באלקאש (Balqash) שבמרכז-מזרח המדינה אמנם ענק אך רדוד - במחציתו המזרחית יש מים מלוחים, ובמחציתו המערבית מים מתוקים. מתחת לפני הקרקע יש בקזחסטן מרבצים עצומים של ברזל, פחם, נפט, גז, עופרת, ביסמוט, קדמיום ותאליום (שלושת האחרונים מרכיבים חשובים בתעשיית האלקטרוניקה), ומחצבים אלה ואחרים משכו משקיעים זרים רבים, חלקם מפוקפקים, למישורים הצחיחים של המדינה. 
קזחסטן נפגעה קשות מהפרויקטים הרוסיים, שהרעילו, הפשיטו ורוקנו את המדינה מיופייה. בשנות ה-60 החליטו הרוסים להקצות שטחים עצומים לגידול חיטה, ויצרו בכך שורה של בעיות אקולוגיות חמורות. מים מנהרות סיר-דאריה (Syr-Darya) ואמו-דאריה (Amu-Darya) הוסטו לצורכי השקיה, ובכך גרמו לימת אראל (Aral), שאליה נשפכו הנהרות הללו, להתייבש כמעט. נמל הדיג אראלסק (Aralsk) נותר מרוחק מקו המים והפך לעיירת רפאים; הדגים מתו בשל העלייה במליחות המים; הגשמים באזור פסקו; מלח, חול ואבק התערבלו בסערות ועפו למרחק של מאות ק"מ; ציפורים ובעלי חיים נמלטו מאזור הדלתא הפגוע; שרידי כימיקלים מהחקלאות נשטפו לתוך הנהרות ולתוך מי השתייה של קזחסטן; והערבות של המדינה הפכו צחיחות ומלוחות יותר עקב עיבוד יתר. ואם לא די בכך, מוסקבה גם ניצלה את האזור שבין סמיי (Semey) לבין פבלודאר (Pavlodar) כאתר לניסוי של טילים גרעיניים בשנים 1949 עד 1989, וכ-40 מיליון בני אדם נפגעו מהקרינה. 

למרבה הפלא, עדיין נותר סיכוי סביר שתראו כאן בעלי חיים וצמחים ייחודיים, ברגע שתצאו מהאזורים המתים. בעיירות מצויים מיליוני עורבים, וקנביס (מריחואנה) גדל פרא בכל מקום, לצדי הדרכים. ייתכן שתוכלו לראות גם את האנטילופה, הדוב החום, חזיר הבר, הלינקס והעיט בהרי קזחסטן, אבל קשה מאוד לראות את נמר השלג החמקמק. הפרג והצבעוני גדלים כצמחי בר בערבות מכוסות העשב, שם תוכלו לראות גם איילות, זאבים, שועלים וגיריות. 

הקיץ כאן חם מאוד, והטמפרטורה במדבר מגיעה ל-40 מעליות ויותר במהלך היום, ובלילה צונחת לפחות מ-20 מעלות. השלג מתחיל ליפול בסביבות נובמבר, אז מתכסים מעברי-ההרים בשלג כבד עד אפריל, ולעתים עד מאי. החורפים קרים מאוד, גם במדבר. כמות המשקעים השנתית נעה בין פחות מ-100 מ"מ בשנה במדבר ועד ל-1,500 מ"מ בהרים. מקורו של רוב הגשם שיורד בקיץ בערבות הוא בסופות רעמים עזות, שגורמות לעתים קרובות גם לשטפונות פתאומיים.
היסטוריה

ההיסטוריה המתועדת של מרכז אסיה מתחילה במאה השישית לפני הספירה, כשממלכת פרס שלטה על האזור עד נהר אמו-דאריה ואף מעבר לו. ב-330 לפני הספירה הוביל אלכסנדר מוקדון את צבאו לנצחון על השליט הפרסי האחרון, ובשנת 328 כבר כבש את קאבול ואת הרי הינדו כוש (Hindu Kush). בעקבות השליטה קצרת המועד של אלכסנדר מוקדון במרכז אסיה, גברו חילופי התרבויות בין אירופה לאסיה. המדינות ההלניסטיות הפיצו את הערכים האסתטיים של העולם הקלאסי, ואילו המסחר מהמזרח הביא לאירופה גידולים כגון האגוז. 

איש אינו יודע לבטח מתי הגיע מערבה מסין האריג העדין והחושני שנוצר מהפקעת של תולעת המשי. גם לאחר שהגיע סוד ייצור המשי אל אזור הים התיכון, המשיכו יצרני המשי הסיניים ליהנות מיתרונות הידע שצברו מאות בשנים. הדרישה לחוטי המשי הביאה לסחר שלא נראה כדוגמתו במה שנודעה לימים בשם 'דרך המשי' והיתה רשת משתנה של נתיבי שיירות, יותר מאשר דרך אחת ברורה. 

במשך אלף שנה לאחר תחילת הספירה הנוצרית, עברו האזורים במרכז אסיה מיד ליד, בין השבטים הנוודים לבין התרבויות שקמו בשולי יורו-אסיה. לסוסים, ולא למשי, היתה ההשפעה הרבה ביותר על האירועים באזור, כיוון שבמישורי הערבה העצומים רעו מיליוני סוסים, ופרשים קשתים היו הכוח הצבאי החזק ביותר כאן. ההונים, הטורקים, הערבים והסינים ניסו כולם לכבוש את השטח הזה באותה תקופה. 

החל מ-1219 החלו שבטים מונגוליים בפיקודו של ג'ינגס חאן לפלוש לרוב חלקי יורו-אסיה. החורבן שהמיטו על האזור היה גדול כל-כך, עד שיישובי הקבע במרכז אסיה לא התאוששו עד להתיישבות הרוסית, 600 שנה לאחר מכן. ג'ינגס היה אמנם אכזר, אך גם הכיר בחשיבותם הרבה של מסחר ושל תקשורת טובים ואמינים, ולכן הקים רשת ארוכה של מוצבים והנהיג הקלות במס כדי לעודד את הפעילות הכלכלית. במונחים של ימינו, הרחובות היו בטוחים, והרכבות יצאו בזמן. כתוצאה מכך שגשג המסחר בדרך המשי והיווה תפאורת-רקע למסעות מפורסמים רבים בימי הביניים, כולל מסעותיו של מרקו פולו. 

הפילוג והקרע הדתי בעקבות מותו של ג'ינגס הוביל לפיצולה של האימפריה המונגולית, לעלייתו של הרודן שכונה טימור הצולע (או טימור לנג) בסופה של המאה ה-14, ולהופעתם של הקזחים לראשונה כעם נפרד. הקזחים, שמקורם בצאצאי המונגולים, הטורקים ועממים אחרים, יצרו אחת מאימפריות הנוודים האחרונות בעולם, אימפריה שהשתרעה על פני הערבות והמדבר צפונה, מזרחה ומערבה מסיר-דאריה, והצליחה לקרוא לדגל 200,000 פרשים. האימפריה הקזחית התמוטטה בעקבות פלישתם של האויראטים, עם מונגולי לוחם שהכניע בכוח החרב את קזחסטן, את אזור טיאן שאן וחלקים מסינק יאנג, ויצר את אימפריית צ'ואנג צו בשנות ה-30 של המאה ה-17. הקזחים דוכאו שוב ושוב באופן אכזרי, בייחוד בשנים 1690 עד 1720, ואסון לאומי זה הפך אותם פגיעים להתפשטות הרוסית במאה ה-19. 

הבולשביקים סיכלו את השאיפות להגדרה עצמית במרכז אסיה, וההתקוממויות הבודדות כנגד מדיניותם דוכאו מהר מאוד. מנהיג מקומי כריזמטי בשם אנואר פאשה, ממפלגת הטורקים הצעירים, הצליח למצוא אוזן קשבת אצל לנין ושכנע את המנהיג הסובייטי שיוכל להביא לו על מגש את כל מרכז אסיה ואת הודו הבריטית, אך למעשה החליט פאשה לרמות את לנין ולכבוש לעצמו מדינה פאן-טורקית, שתכלול את מרכז אסיה. אלא שהצבא הסובייטי וכמה ויתורים לטובת הדת המוסלמית באזור הביאו לירידה בתמיכה בפאשה, והשלטון ממוסקבה ניצח במאבק. 

הפילוג השבטי המסורתי של קזחסטן - 'השבט הגדול' בדרום, 'השבט הבינוני' במרכז ובצפון מזרח ו'השבט הקטן' במערב - אוחה באורח שטחי בלבד על-ידי הרוסים וזכה להתעלמות מוחלטת מצד הסובייטים, אך נותר גורם חשוב בזהות החברתית והאתנית של תושבי המדינה. למעשה, הותיר אחריו השלטון הסובייטי מבוכה רבה באשר להשתייכות הלאומית. מאז שהחלו להיווצר בשנות ה-20 הרפובליקות קזחסטן, קירגיזיסטן, טג'יקיסטן, טורקמניסטן ואוזבקיסטן, הותוו גבולותיהן בכוונה כך שכל אחת תכלול מובלעות של לאומים אחרים, בעלי תביעות עתיקות יומין על הקרקע, ופניו העכשוויות של מרכז אסיה הן תוצאה של מדיניות זו של הפרד ומשול. 

השלטון הסובייטי במרכז אסיה ניסה ליישם שורה של רעיונות מגוחכים: התבוללות של הקבוצות האתניות השונות באזור, הפיכת שטחי הערבה למטע כותנה אחד גדול ושימוש בקזחסטן כבאתר 'סודי' לניסויים גרעיניים. האסונות הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והאקולוגיים שנבעו כתוצאה מתוכניות כפויות אלה הביאו לכך שלאף אחת מהרפובליקות לא היה מה להפסיד, כשהכריזו על ריבונותן בעקבות הגלסנוסט והפרסטרויקה, שהובילו להתמוטטותה של ברית המועצות ב-1991. מאוחר יותר באותה שנה הצטרפו אליהן שאר 11 מדינות ברית המועצות לשעבר, ויצרו את חבר העמים (CIS).
תרבות ואירועים

היוצר החשוב ביותר בהיסטוריה התרבותית של קזחסטן הוא אבאיי קונאנבייב, משורר וסופר מהמאה ה-19, שהפך את הקזחית לשפת הספרות ותרגם יצירות רוסיות לקזחית. לפני אבאיי, כללה הספרות הקזחית בעיקר שירה בעל פה. דקלום שירה על-ידי זמרים נודדים (aqins) והתחרויות בינם לבין עצמם הם עדיין חלק חשוב מהתרבות ופופולריים מאוד. האריגים המרשימים ביותר של קזחסטן מיוצרים בצפון מזרח, סמוך לאזור 'ארבע הפינות' של קזחסטן, רוסיה, סין ומונגוליה. ההשפעות השונות והרבות ניכרות בשטיחים ובשטיחי הקיר, שאין כמותם מבחינת שילובי הצבעים ומורכבותו של העיצוב הגיאומטרי. 

הקזחים הם מוסלמים (סונים), אך רובם אינם קיצונים, והאיסלאם לא מתורגם כאן לכוח פוליטי. עם הסיבות לכך נמנות מיקומה של קזחסטן בשולי העולם המוסלמי וסגנון החיים הנוודי המסורתי, שאינו מותאם לסמכות דתית מרכזית. הנשים של קזחסטן, כך נדמה, מלאות ביטחון עצמי והן הכי פחות מוגבלות מבין נשות מרכז-אסיה, למרות המנהג של חטיפת נשים, שעדיין רווח - לפיו רשאי גבר פשוט לחטוף את האשה שהוא רוצה להינשא לה (פעמים רבות מדובר בקנונייה עם משפחתה), כשהוא אינו מותיר להוריה ברירה אלא לשאת ולתת על מחירה. 

קזחים רבים חיים חיי נוודות למחצה, כשהם נעים ונדים על עדריהם, להקותיהם ואוהליהם מהחוות שלהם לכרי המרעה הקיציים מדי שנה. החיבה הרבה לסוסים בולטת בענפי הספורט הפופולריים: קקפאר (kökpar), הקרוב הפראי של הפולו, ובו משמשת גווייה חסרת-ראש של עז במקום כדור); וקיז קואו (qyz quu), מרדף בין בחורים ובחורות, כולם רכובים על סוסים - אם הבחור תופס את הבחורה הוא מנשק אותה, אם היא תופסת אותו היא מכה בו בשוט שלה, וכל זה שעה שהם שועטים כמו מטורפים. 

המטבח הקזחי דומה למטבח המזרחי המוכר לנו, בשימוש באורז, בתיבול חריף, בירקות ובקטניות, ביוגורט ובבשרים בגריל. האוכל בקזחסטן התפתח מתפריטם המצומצם של הנוודים - בעיקר בשר (כולל איברים פנימיים), מוצרי חלב ולחם. - אם כי בערים הגדולות של צפון קזחסטן, המאוכלסות בעיקר ברוסים, המטבח השלט הוא זה הרוסי. הקזחים באזורי הכפר אוכלים קאזי (qazy) - נקניקייה מעושנת מבשר סוס, המוגשת לעתים פרוסה, בתוספת אטריות קרות. אם זה לא ממש מעורר את התיאבון שלכם, טעמו מהפלוב (plov - פילאף) המתוק, תבשיל אורז במשמשים, צימוקים ושזיפים מיובשים, או נסו את התפוחים הקזחיים המפורסמים בכל רחבי מרכז אסיה (פירוש המילה אלמאטי הוא 'אבי התפוחים'). 

הקזחית היא שפה טורקית, הכתובה בגרסה של האלף-בית הקירילי, הכוללת 42 אותיות. מספרם של דוברי הרוסית בקזחסטן משתווה לזה של דוברי הקזחית, ואם גם האחרונה היא השפה הרשמית במדינה, הרי הרוסית היא שפת התקשורת הבין-אתנית. 
אירועים מיוחדים 

קזחסטן אינה מפורסמת בפסטיבלים שלה. 
פסטיבל האביב נאוריז (Nauryz - 'ימים חדשים') הוא החג החשוב ביותר בלוח השנה של קזחסטן ומהווה עיבוד מוסלמי ליום השוויון האביבי בין היום והלילה ולחגיגות ההתחדשות שנערכו עוד לפני האיסלאם. החגיגות דהיום כוללות משחקים עממיים, פסטיבלי מוסיקה ודרמה, מופעים של אמני רחוב וירידים ססגוניים. במדאו (Medeu), מחוץ לאלמאטי, מתקיים באוגוסט פסטיבל הרוק של אסיה, ולהקות מכל רחבי חבר העמים ואסיה מגיעות לכאן להשמיע את קולן. 

החגים המוסלמיים החשובים, המתקיימים לפי לוח השנה הירחי, כוללים את הרמדאן; את חג שבירת הצום עיד אל-פיטר; ואת חג הקורבן, עיד אל-אדחה, בו מי שיכולים להרשות לעצמם שוחטים כבש וחולקים בו עם קרובי משפחתם ועם העניים. 
פעילויות

לטרקים ולטיפוס הרים צאו בזאיליסקי אלאטאו ובקנגיי, בייחוד בסביבות מדאו, שימבולאק וקוקשוקי (Kokshoky). אפשרויות נוספות תמצאו גם במזרח קזחסטן, ברכס זהונגארסקי אלאטאו (Zhungarsky Alatau) שממזרח לטאלדי-קורחאן (Taldy-Qorghan) ובהרי אלטאי שבצפון מזרח המדינה. הדרך הבטוחה ביותר לצאת לטרקים היא באמצעות חברת טיולים מהימנה ובלוויית מורה דרך, ומומלץ להביא ציוד משלכם, שכן קשה למצוא כאן ציוד להשכרה. עונת הטרקים הטובה ביותר נמשכת מיוני עד ספטמבר, אבל מזג האוויר עלול להשתנות לרעה בכל רגע. 

צ'ימבולאק הוא האזור המפורסם ביותר במרכז אסיה לסקי במדרון, ונמצא במרחק של מספר שעות בלבד מאלמאטי. ינואר ופברואר הם חודשי השיא של עונת הסקי. בכמה משרדי נסיעות מקומיים מציעים חבילות של סקי וטיפוס הרים במרכז טיאן שאן, ביולי אוגוסט, וברכס אלאטאו שבין אלמאטי לאגם איסיק-קול, מפברואר עד אפריל. כמעט כל החברות שמארגנים בהן ספורט אתגרי, מציעות גם הלי-סקי לפסגות גבוהות ונידחות, דהיינו טיסות במסוקים . 

גם לטיולי רפטינג ושיט בקאנו בנהרות הנידחים ניתן להצטרף אצל סוכני הנסיעות. אפשרויות לרפטינג ולשיט בקאנו ברמת קושי נמוכה יחסית קיימות בנהר אילי (Ili) שמצפון לאלמאטי, בין אגם קאפשאחאי (Qapshaghay) לאגם באלקאש (Balqash), מאמצע אפריל ועד אמצע אוקטובר.
אתרים

אלמאטי 

עיר משגשגת זו (Almaty) נוסדה ב-1854 כמוצב ספר רוסי, כשהקזחים היו עדיין נוודים, ושימשה כבירת המדינה עד שלהי 1997. בשנים האחרונות הפכה אלמאטי למוקד משיכה לתושבי קזחסטן, כמו גם למשקיעים זרים, לדיפלומטים ולאנשי עסקים שמעונינים בנתח מהרווחים הצפויים ממחצביה של המדינה. החשיפה הפתאומית לעולם החיצון הפכה את עיירת-הספר הקרתנית הזאת לעיר הקוסמופוליטית ביותר במרכז אסיה, עם חנויות, מסעדות, מלונות שיגרמו הפתעה רבה למי שמכירים את העיר אך לא ביקרו בה מאז 1990. כעת משהעבירה הממשלה את הבירה לעיר הצפונית אסטנה (Astana; שנודעה לפני כן בשם אקמולה).

אלמאטי היא עיר נקייה (פרט לזיהום האוויר) ונעימה לעין, ובה שדרות רחבות וישרות ובניינים נמוכים בעלי חזות אחידה לצד מיבנים רבי קומות חדשים ומודרניים. הרי זאיליסקי אלאטאו (Zailiysky Alatau) מתנשאים ויוצרים חומה לאורך הקצה הדרומי של אלמאטי ומהווים תפאורת רקע מרהיבה, כשמזג האוויר והערפיח מאפשרים לראותם. יש כאן פארקים רבים, מרחבים וירק, ורבים מהבניינים מהעידן הסובייטי דווקא יפים, כשמתבוננים בכל אחד מהם בנפרד. ובכל זאת, אין הרבה מה לעשות באלמאטי, וזו גם הסיבה לכך שרוב המטיילים רואים בה רק תחנת מעבר.


מוקדי העניין העיקריים כאן הם פארק פאנפילוב (Panfilov Park), מלבן נעים של ירק המקיף את קתדרלת זנקוב (Zenkov) הבוהקת - אחד מהמבנים הבודדים שנותרו כאן מתקופת הצאר ושרדו את רעידת האדמה של 1911, למרות העובדה שהיא נבנתה כולה מעץ, ללא שימוש במסמרים. מול הקצה המערבי של הפארק נמצאים מרחצאות אראסאן (Arasan) המפוארים, שם תוכלו לאכול סלמי, לשתות וודקה ולהרהר בהרגלי הרחצה השונים של הטורקים, הרוסים והפינים. המוזיאון הלאומי המרכזי מספק היכרות טובה, גם אם לא מלאה, עם ההיסטוריה של קזחסטן, ומוצג בו העתק מוקטן של האוצר הארכיאולוגי החשוב ביותר של המדינה, 'איש הזהב' - שריון של לוחם העשוי מ-4,000 לוחיות זהב, רבות מהן מעוטרות להפליא במוטיבים של בעלי חיים.

מדאו וצ'ימבולאק 

אתרי הנופש לסופי שבוע מדאו (Medeu) וצ'ימבולאק (Shymbulaq) יושבים למרגלות הרי זאיליסקי אלאטאו, 15 ק"מ מאלמאטי. בעיירה מדאו, היושבת בגובה של 1,700 מ', ניצבים מספר בניינים סביב הזירה הגדולה בעולם להחלקה על קרח. בחודשים אוקטובר עד מאי, מבלים כאן מחצית מתושבי אלמאטי את סופי השבוע שלהם, כשהם מחליקים בזירה במצבים שונים של שיכרות והתפשטות. העיירה שימבולאק, 500 מ' קרובה יותר לאלוהים, היא אחד מאתרי הסקי הטובים ביותר במרכז אסיה. עונת הסקי נמשכת מנובמבר עד אפריל והתקופה הטובה ביותר היא ינואר-פברואר. בואו לכאן מוקדם בסופי שבוע, לפני שאוזל הציוד להשכרה. בהמשך הדרך, על מדרונות ההרים, משתרע אגם בולשוי אלמאטינסקוי (Bolshoe Almatinskoe) הציורי בגוון הטורקיז. כל שלושת האתרים הללו הם מקומות טובים לצאת מהם לטרקים בהרי זאיליסקי אלאטאו וקנגיי אלאטאו (Küngey Alatau). אוטובוסים סדירים נוסעים מאלמאטי למדאו, וממדאו לשימבולאק תוכלו לעלות ברגל (שעה הליכה), במונית או בטרמפ. 
 

זאיליסקי אלאטאו וקנגיי אלאטאו 

האתרים החשובים ביותר למבקרים בקזחסטן הם פסגותיהם הגבוהות של זאיליסקי אלאטאו ושל קנגיי אלאטאו, שני רכסים בטיאן שאן, המשתרעים ממזרח למערב בין אלמאטי לבין אגם איסיק קול (Issyk-Kul) שבקירגיזיסטן. אזור יפהפה זה של קרחונים, נהרות פרא ועמקים תלולים, ששימש רועי צאן נוודים ככר מרעה קיצי, נהדר לטרקים, ויש כאן עשרות שבילים שונים באורכם וברמת הקושי שלהם, כולל נתיבים ארוכים המובילים אל מעבר לרכס, עד אגם איסיק-קול. את שירותיהם של מורי דרך ניתן לשכור באמצעות משרדי הנסיעות באלמאטי. היכונו למזג אוויר הפכפך, לקו שלג קיצי בגובה של 4,000 מ' ויותר, וגם לאפשרות שתיתקלו בשודדי דרכים. עונת הטרקים נמשכת מיוני עד ספטמבר. רוב המטיילים נוסעים ברכב שטח לאוזיורני (Ozyorny), ומשם יוצאים לטרק. 

אגמי קל-סיי  

שלושת האגמים הירוקים והיפים הללו (Köl-Say) משתרעים בינות למדרונות המיוערים והתלולים של קנגיי אלאטאו, 110 ק"מ ממזרח לאלמאטי ופרושים לאורך נהר קל-סיי, בוגבה של כ-2,000 מ'. אפשרויות הקמפינג והדיג של דגי טרוטה באגמים נהדרות, והחודשים יוני ואוגוסט הם הטובים ביותר לביקור באזור, אך בררו מראש מהו מזג האוויר. ניתן להירשם לטיסות במסוק מאל
 
מאטי לאגמים, או להגיע לכאן בדרך היבשה, מסאטי (Saty); אל האגם הנמוך ביותר תוכלו לצעוד ברכב, אבל עדיף לשכור סוסים בסאטי. ניתן לצאת לטרק מכרי המרעה של האגם האמצעי, דרך מעבר סארי-בולאק (Sary-Bulak), בגובה 3,200 מ', ועד לכפר הקירגיזי באלבאי (Balbay) שלחופי אגם איסיק-קול. ברכיבה על סוס תוכלו לעבור את הדרך הזו תוך יום, וההליכה בה תארוך יומיים. מהמעבר נשקף נוף מרהיב צפונה אל הערבות של קזחסטן ודרומה אל בקעת איסיק-קול. 
מחוץ למסלול
 
שמורת הטבע אקסו-זהאבאחלי 

שמורה זו (Aqsu-Zhabaghly), שלמרגלות רכס טאלאסקי אלאטאו (Talassky Alatau), ששטחה 750 קמ"ר, היא אחד ממוקדי העניין העיקריים בדרום קזחסטן והמטופחת הנגישה ביותר מבין השמורות של המדינה. הנוף משתנה: מכרי דשא הרריים ויערות ערער ועד קרחונים ופסגה שגובהה 4,500 מ'. זהו בית גידול חשוב לנמר השלג הנדיר, אבל סביר יותר שתראו כאן דוב, יעל ועופות דורסים. סיורים מודרכים ברגל או ברכיבה על סוסים ניתן לארגן בכפר זהאבאחלי, 100 ק"מ ממערב לזהאמביל (Zhambyl), במרחק של יום נסיעה ברכבת מאלמאטי. 

המצולע 

עד המאה ה-19 היו הערבות של צפון קזחסטן בתוליות כמעט, פרט לנוכחותם של הנוודים הקזחיים ושל עדריהם, שהתגוררו ורעו באזור. מאז הוסבו חלקים נרחבים מהמרחבים הללו לשדות חיטה במסגרת התוכנית הסובייטית, ו-15,000 קמ"ר אומללים במיוחד, שמכונים 'המצולע' (Polygon), הפכו לאתר הפיצוץ של 470 פצצות גרעיניות בשנים 1949-1989. תושבי סמיי, 150 ק"מ מאזור הניסויים, טוענים שידעו מתי נערכו פיצוצים, משום שהאדמה רעדה - בדרך כלל בבוקר יום א' (אף על פי שאת זה ניתן לייחס גם למוצ"ש רווי וודקה). 

מרכז העצבים של אזור הניסויים היה בעיירה קורצ'אטוב (Kurchatov), שנבנתה במיוחד לצורך זה ונקראה על שם מנהיג הקבוצה שבנתה את פצצת האטום הסובייטית. כיום ידועה העיירה בכינוי המקומי 'קונצ'נייה' - המילה הרוסית ל'סוף'. הכניסה לעיירה מוגבלת בדרך כלל למשלחות רשמיות, אך תוכלו לבקר באגם האטומי - חור ענק, מעוגל ומלא מים, שפוצץ כדי ליצור כאן מאגר ב-1965. יופיים העגמומי של מרחבי הערבות הוא עדות חיה לאסון הסביבתי האיום הזה. כדי להגיע לכאן, סעו ברכבת צפונה מאלמאטי עד סמיי, שם תוכלו לשכור מכונית עם נהג.
 
 
דרום קזחסטן
דרום קזחסטן (Almay, Jambyl, South Kazakhstan and Kyzylord regions) הינה איזור עשיר בהיסטוריה ותרבות עתיקה הידועה בגין מונומנטים ידועים באדריכלות של ימי הביניים כמו המוזוליאום של Aisha-Bibi,Karakhan,Babadzha-Khatum in Taraz, מכלול אדריכלי של Khodja Akhmet Yasavi אשר ב – Turkestan וכו'. רשימה זו ניתן להשלים בצורה נאה עם תלי הקברים של Scythian ב – Semirchje (באזור Almaty). זהו, דרך אגב, האזור שארח את שיגור רכב החלל הידוע Baikonyr. בנוסף, האזור מציע הזדמנויות אקלימיות לנופש, שיקום, צייד, טיפוס על אלפים, סקי הרים וגלגליות.
 
מערב קזחסטן
מערב קזחסטן (אזורי Aktobe, Atyrau, Mangystau) ממוקם בצומת היבשות אירופה ואסיה באגן הים הכספי, הוולגה ואורל. זהו מיקום השקע השני הנמוך ביותר בעולם – זה של Kargiji נמצא 132 מטר מתחת לגובה פני הים, ובו סלעי גיר יוצאים מן הכלל. ניתן למצוא כאן אזורים עשירים בחיות ציד דבר המבטיח ציד טוב, דיג מוצלח וספורט מים. עניין מדעי עצום מציגים שמורות מונומנטים מ -   Mangyshlakו – Ustyurt העתיקות, מספר רב של מקומות  בלתי נשכחים המעוררים את האפוס הקזחי.
 
צפון קזחסטן
צפון קזחסטן (אזורי Kostanay, North-Kazakhstan and Pavloda). הכל כאן – הנוף, התנאים האקלימיים –לטובת כל סוגי נופש תיירותי – נסיעה במכוניות, אופניים ומים. אתרי הנופש הבריאותיים של Kokshetau, Bayan-aul, Muyaldy מציעים הזדמנויות שיקום בעוד ששמורות הטבע Kurgaldzhino ו- Naurzum יהיו מעניינות עבור חובבי התיירות הקוגניטיבית.
 
מרכז קזחסטן
מרכז קזחסטן (אזור Karagandy) מציג כיתרון המושלם את אחד האגמים הגדולים ביותר בעולם – אגם Balkhash כשמשלים אותו אי ייחודי הררי ומיוער. האזור מכיל הרבה מקומות בלתי נשכחים המציגים שרידים אתנוגראפיים וארכיאולוגיים מגוונים.
 
מזרח קזחסטן
מזרח קזחסטן מיוצגת ע"י ה – Altai והגבעות המיוערות שלמרגלות ההר, נהר ה – Irtysh ואגמים כגון Zaisan, Markakol, Alakol, Sauskan. הצמחייה ועולם החי באזור הם עשירים למדי. ליד אזור Semipalatinsk נמצא מקום הולדתו של המשורר הקזחי הדגול Abay Kunanbaev, והסופר הראוי לציון Mukhtat Auezov.
 
טלפון: 03-6915006   |   פקס: 03-6915011   |   דוא"ל:  israelrk@israelrk.com   |   כתובת:  בית התעשייה , רח' המרד 29 , ת.ד. 50292, ת"א 61502